כשאנחנו רפויים מדי או מתוחים מדי, ממהרים מדי, או חוששים מדי, הניגון שאנחנו מפיקים מתוכנו חורק, ולא יכול לבטא בצלילות, את תיבת התהודה שאנחנו. 
גם אתם כבר יודעים, שכמעט הצליל שלי, זה לא לגמרי מי שאני, ורחוק עוד יותר מהפוטנציאל של מי שאתם יכולים להיות.

עכשיו,
קחו כמה רגעים לכוונון עצמי:
האם בשגרת יומכם אתם מקדישים זמן לכיוונון הגוף והנפש?
האם אתם מקשיבים קשב מלא ופתוח לצליל, שלכם, ומעיזים לתת לו לזרום ולהתנגן בחופשיות ובטבעיות? 
האם שמעתם אי פעם את צלילי נשמתכם המופלאה, הקוראת לכם לחזור הביתה?
האם חשתם את ההתרגשות של החיים המפעמים בכם, כשמיתרי ליבכם משחררים את ניגונכם המופלא, אל אוויר העולם?

העולם עוד מחכה לשמוע

בבקשה
אל תתנו לעצמכם 
לסיים את חייכם 
מבלי שהשמעתם 
את הצליל המופלא 
שאתם