בואו נודה שלמדיטציה יש בעיה תדמיתית קשה.
אני עוסקת במדיטציית מינדפולנס כבר 13 שנה, מתרגלת ומלמדת, ומניסיוני רוב האנשים יסכימו, שמדיטציה ככל הנראה תתרום לשיפור חייהם, אבל...

זה קשה מדי, אני לא מצליח להשקיט את המחשבות שלי, קשה לשבת לאורך זמן בשקט, זה לא בשבילי, אין לי זמן לזה...

​

אני רוצה לשפוך קצת אור על 5 המיתוסים העיקריים לגבי מדיטציית מינדפולנס, ולתת כמה טיפים שיהפכו את התרגול שלכם למהנה, פשוט ומיטיב יותר, וכל זה מבלי לוותר על האיכויות של התרגול.​

המיתוס הראשון: אני לא מצליח/ה להשקיט את המחשבות שלי

​

בואו נתחיל בניסוי קטן, בחקר המוח הפרטי שלכם... מסכימים?

חלק א': עצמו עיניים, ודמיינו בעיני רוחכם דב קוטב לבן. 
השאירו את תשומת לבכם רק על הדב קוטב הלבן, למשך דקה שלמה. (קחו דקה לניסוי, לפני שתמשיכו לקרוא...)

ככל הנראה, אצל רובכם, בשלב כלשהו תשומת הלב נדדה, ולא נשארה במשך כל הדקה על הדב קוטב הלבן.

חלק ב': כעת עצמו שוב את עיניכם, ולמשך דקה אפשרו לתודעה שלכם לנדוד לאן שתרצה, תנו לה לנדוד לכל מקום, רק לא אל הדב קוטב הלבן. (קחו דקה לניסוי, לפני שתמשיכו לקרוא...)

שוב, ככל הנראה אצל רובכם בשלב כלשהו הדב קוטב הלבן הגיע להתארח במחשבותיכם, ואולי אפילו נשאר לקפה...

​

הניסוי הקטן הזה עם הדב קוטב, מבוסס על מחקר אמיתי שנעשה באוניברסיטת הארוורד, כדי לבדוק 'האם אפשרי לבטל מחשבות ספציפיות?'. וכמו אצלכם, כך גם במחקר, דווקא כשהנחקרים התבקשו לא לחשוב על הדב קוטב הלבן, הם חשבו עליו, והרבה, ולפעמים באופן אובססיבי, לא יכלו לחשוב על שום דבר אחר מלבד הדב.

​

שתי מסקנות עלו מהמחקר:
1. אם מתמקדים על מחשבה מסוימת, כעבור 7-5 שניות בממוצע, תשומת הלב תנדוד באופן טבעי למחשבה אחרת.
2. ככל שמתאמצים להדחיק מחשבות מסוימות ולהימנע מהן, ככה הן מתעצמות ומתחזקות.

אם כך הדחקת מחשבות והימנעות מהן, לא מביאה לחוויית מדיטציה נעימה, ובוודאי לא משקיטה את התודעה. 
זה כמו לבקש מגרגרי הקפה בכוס שלכם לשקוע כבר, כדי שהקפה יהיה כבר צלול, וכדי לעודד את הגרגירים לשקוע, להכניס כפית, ולערבב שוב ושוב.

​

הרעיון במדיטציה הוא לא לעצור את המחשבות. זה בלתי אפשרי. כמו שבים יש גלים, ככה בתודעה יש מחשבות. אי אפשר, ולא צריך, לבטל את המחשבות, כפי שאי אפשר ולא צריך לבטל את גלי הים. יותר מזה, אם ננסה להשטיח ולגהץ את גלי הים, או את המחשבות, רק נגרום להם לרתוח ולגעוש.

​

למעשה, יש 2 דרכים מומלצות לתרגול מדיטציה, לבחירתכם:
הראשונה: לשבת בנוחות, לאפשר לתודעה לנדוד ממחשבה למחשבה, ורק לשים לב בסקרנות וללא ביקורת, לאן היא נודדת.
השנייה: לשבת בנוחות, לבחור מוקד לתשומת הלב (תנועת הנשימה בגוף, או האזנה לצלילים שסביבכם), לדעת שהתודעה תנדוד מהמוקד שבחרתם, ולאפשר לתנועה הזו לקרות. וכך, בכל פעם שתשימו לב שתשומת הלב נדדה, תזמינו אותה ברכות לחזור להתמקד במה שבחרתם, מתוך ידיעה וקבלה שתוך כמה שניות היא ככל הנראה תשוב לנדוד למקום אחר. וכששוב תשימו לב לכך, שוב תזמינו את תשומת הלב חזרה אל המוקד בו בחרתם.

​

למעשה התרגול מתרחש בכל רגע כזה בו אתם מתעוררים, ושמים לב בקבלה, למה שמתרחש בתודעה שלכם, ולהיכן היא משוטטת - כל רגע כזה הוא רגע של מינדפולנס!

​

המחשבות שאתם חושבים הם לא מכשול בדרככם למדיטציה, אלא תופעה טבעית של התודעה, הפועלת באופן אוטומטי בשעה שהיא ממפה את הדברים שמעסיקים אתכם ביום יום. 

כשמאפשרים לתודעה לנדוד, מקבלים את הנדידה המחשבתית ולא נאבקים בה, אלא רק שמים לב אליה, באופן טבעי מתחילה תנועה עמוקה של הרפיה בתודעה ובגוף, ובהדרגה עם התרגול, נכנסים גם צלילות, שקט ותובנה אל חיינו.

​

המיתוס השני: הדרך הנכונה לתרגול

​

אני מאמינה שכל המדיטציות מכוונות בסופו של דבר לאותה מטרה: עליה בתחושת הרווחה והשמחה הפנימית. 

אבל הדרך לשם משתנה בין תרגול לתרגול. התרגולים השונים, מיועדים להתאים למתרגלים שונים, ולתקופות וזמנים שונים בחיים, ומומלץ לכל מתרגל להתנסות בכמה וכמה תרגולים, עד שימצא את 'התרגול שלו', שככל הנראה גם הוא ישתנה עם הזמן, כפי שכולנו משתנים. יש תרגולים בישיבה, בשכיבה, בהליכה, ובתנועה. 

אפשר למעשה לתרגל מדיטציית מינדפולנס כמעט בכל פעולה בחיים - מקלחת, הכנת קפה, אכילה או עישוב הגינה. 
מה שחשוב זה לא מה אתם עושים בזמן המדיטציה, אלא באיזה אופן אתם עושים זאת. כלומר, היכן נמצאת תשומת הלב שלכם בזמן העשייה? האם אתם פועלים באופן אוטומטי, ובזמן הפעולה שוהים במחשבות על מה שהיה או מה שיהיה?

או האם הגוף העושה שלכם, והמחשבה החושבת, נפגשים יחד באותו מקום, באותה עשיה, ובאותה חוויית חיים?

לצד זה חשוב לציין שיש תנאי תרגול שיכולים להפוך את התרגול שלכם לקל ופשוט יותר. 
הרבה פעמים כשמזמינים אנשים לתרגל מדיטציה, הם מתיישבים ועושים את החיקוי הכי טוב שלהם לנזיר שיושב למדיטציה: הם מתיישבים על הרצפה בישיבה מזרחית, עוצמים עיניים, ומתאמצים להתרכז. אפשר לפעמים לראות את קמט המאמץ שבין הגבות שלהם...

​